אחת התכונות האופטיות הייחודיות של יהלום מלוטש היא היכול הגבוהה לשבור את קרני האור החודרת אליו. קרן האור לא עוברת דרך היהלום, אלא חודרת ומוחזרת ממנו בזוויות שונות. התכונה האופטית המאפשרת את שבירת קרני האור והחזרתם לעין הצופה יוצרת את אפקט הברק המנצנץ, שכה מאפיין יהלום מלוטש.

היכן פוגעת קרן האור ביהלום

חלק מקרני האור הפוגעות ביהלום המלוטש חודרות פנימה לתוך האבן, וחלקן מוחזרות משטח פני היהלום. קרני האור החודרות לפנים היהלום נשברות, וחוזרות דרך זוויות הליטוש הרבות של הכתר ביהלום. החזר זה יוצר את הזוהר הנוצץ שנקרא אש היהלום. חלק מקרני האור החודרות פנימה חוזרות החוצה דרך החלק הנקרא לוח, ומשתקפות באור לבן ומבריק הנקרא ברק. עקב זווית פגיעה שונה, חלק אחר מקרני האור חוזר משטח הפנים של היהלום המלוטש ומבריק באור לבן. קרני האור החוזרות דרך הלוח של היהלום נשארות שלמות ומגיעות לעין המסתכל כאור לבן.

התכונה האופטית של שבירת קרני האור לצבעי הספקטרום

הקרניים החוזרות דרך ליטושי הכתר המשופעים סביב הלוח של היהלום נשברות בחלקן, בדומה לקרן אור העוברת בפריזמה, או להבדיל קרן אור שעוברת בגשם ויוצרת קשת. האור נחלק לטווח צבעי הספקטרום: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול. צבעים אלה בוהקים דרך הליטושים ותנועת הצבעים המתחלפים בזוויות השונות יוצרת את מראה אש היהלום ואת הזוהר הפורץ ממנו.

התכונה האופטית של אפקט המראה

אפקט אופטי נוסף הוא אפקט המראה. בשונה מזכוכית, המאפשרת לקרן האור לחדור דרכה ולעבור הלאה, ליהלום יש יכולת אופטית להחזיר את קרן האור אל עין המתבונן. לזכוכית מקדם שבירה נמוך (1.5), ועל כן רואים דרכה את המשתקף מעבר לה. ליהלום מקדם שבירה גבוה (2.42), ועל כן לא ניתן להביט ‘דרך’ היהלום. תחת זאת, קרן האור מוחזרת לעין ויוצרת את אפקט המראה.